לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז

arrow_left דף הבית | ניורובלוג | לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז

לקות למידה הינה מצב שבו קיים קושי ברכישה ובשימוש באחת או יותר ממיומנויות הלמידה הבסיסיות. ילד יוגדר כלקוי למידה כאשר קיים פער גדול בין היכולת הלקויה לבין שאר יכולותיו, או שהתפקוד באותו תחום מתאים לילד שהוא בגיל כרונולוגי צעיר יותר.

אנשים הסובלים מלקויות למידה נבדלים אחד מן השני לפי חומרת הלקות והמיומנות הלקויה. תיתכנה לקויות למידה בתחומים מגוונים, ביניהם קריאה, כתיבה, חשבון, קשב ועוד.

הבסיס ללקות למידה הוא נוירולוגי, כלומר אדם נולד עם הלקות. טיפול מתאים מביא לכך שההשפעה של הלקות על התפקוד קטנה לאורך השנים, אך קיימים מצבים בהם הלקות חמורה, ומשפיעה על התפקוד גם בבגרות. בכל מקרה, חשוב לציין שאיתור וטיפול בגיל מוקדם מסייעים לשיפור התפקוד בתחום הלקוי.

האם לכל אחד יש לקות למידה?

התשובה החד-משמעית היא לא. מחקרים שונים מצאו שאחוז הסובלים מלקויות למידה בקרב אוכלוסייה הכללית נע מ5% ועד 20%. לכל אחד מאיתנו יש פרופיל המייחד אותו של תחומי חוזק ונקודות חולשה. לאור זאת, לכל אחד מאיתנו יש קשיי למידה יחסיים. יחד עם זאת, קשיי למידה אינם מוגדרים בהכרח כלקויות למידה, אלא אם כן הם עומדים בקריטריונים הכתובים בסעיף הקודם.

התאמות והקלות, ומה שביניהן:

משרד החינוך מאפשר מתן התאמות בדרכי ההיבחנות (מה שקרוי "הקלות"), וזאת אם נמצאו באבחון לקויות למידה ברורות.
ההתאמות מחולקות ל-3 דרגות, על-פי חומרת הלקות ומידת השינוי באופן הבחינה. על-סמך אבחון דידקטי, ניתן להמליץ על התאמה בדרגה 1 או 2 (המלצות שאינן מחייבות שינוי במבנה המבחן). המלצה להתאמה ברמה 3 מחייבת גם בדיקה של פסיכולוג, וניתנת לאחר אבחון פסיכו-דידקטי.

מטרת ההתאמות היא לאפשר לתלמיד לבטא את הידע שברשותו, מבלי שהלקות תפגע בכך. למשל, אם קיימת לקות בקריאה הגורמת לקריאה איטית ומשובשת, ניתן יהיה להמליץ על הקראת שאלון הבחינה, במטרה לאפשר לתלמיד להתייחס לידע שלו בנושא הנלמד, ולמנוע מצב שבו יקבל ציון נמוך מכיוון שלא הבין כראוי את שאלות הבחינה.

חשוב לציין שמתן ההתאמות המומלצות באבחון טעון אישור חיצוני. הגורם המאבחן ממליץ על ההתאמות הנדרשות בעיניו, אך ההתאמות מתקבלות רק לאחר אישור של בית הספר או ועדה פדגוגית של משרד החינוך, ואינו תהליך אוטומטי.

כיצד מטפלים בלקות הלמידה?

השלב הראשון הוא עריכת אבחון דידקטי או פסיכו-דידקטי, על-מנת למפות בצורה מדויקת את יכולותיו של התלמיד, כולל נקודות החוזק ותחומי החולשה. הטיפול המומלץ הוא בהתאם לממצאים. אם קיימת לקות למידה, קיימת סבירות גבוהה שניתן יהיה באמצעות הוראה מתקנת לרכוש כלים לשיפור התפקוד בתחום הלקוי. פעמים רבות, קיימת חשיבות ללימוד אסטרטגיות מפצות, כגון שימוש ביכולות אחרות.

אם נמצא שמצב רגשי משפיע על יכולתו של התלמיד לגייס את כוחותיו, אזי יש מקום להמליץ על טיפול רגשי מתאים. פעמים רבות מוצאים שהקושי משולב, כאשר לקויות למידה אובייקטיביות פוגמות בדימוי העצמי ובמוטיבציה, וטיפול משולב (הוראה מתקנת יחד עם טיפול פסיכולוגי), יכול "להקפיץ" את התלמיד קדימה.
לעתים, מאתרים באבחון שהילד סובל מהפרעת קשב וריכוז. במקרים אלו, ההמלצה היא לבצע הערכה נוירולוגית מקיפה.כאשר עולה צורך, ניתנות גם המלצות מתאימות לצוות בית הספר.

שלב האיתור של הכשל הלימודי במסגרת מערכת החינוך

השלב הראשון בתהליך לאבחון קיומה שללקות הלמידה מתחיל לרוב בגיל הגן או בשנים הראשונות של בית הספר היסודי. לרוב, קיימת פנייה של המורה המחנך או של היועץ הבית ספרי, המיידע את ההורים על קיום כשל לימודי אצל ילדם, וממליץ להורים לגשת לאבחונים דידקטיים או אבחון פסיכודידקטי באמצעות גורם רפואי או דרך מערכת החינוך. בניגוד לעשורים הקודמים, קיימת כיום מודעות רבה בנושא לקויות הלמידה לסוגיהן, ואנשי חינוך והוראה מתעדכנים כל העת בתחום, החל מאיתור הלקויות וכלה בכלי טיפול והתאמות לימודיות שונות באמצעות קורסים המוכרים לצרכי גמול השתלמות.

מהו האבחון הדידקטי?

קיימים סוגים רבים של אבחונים בכל הנושא של לקויות הלמידה והפרעות הקשב, ועל אף המודעות הרבה לנושא בעשור האחרון, מרבית ההורים מוצאים את עצמם מבולבלים ואובדי עצות רגע לאחר קבלת הידיעה כי קיים חשד ללקות למידה או להפרעת קשב אצל ילדם. במקרים רבים מפנה בית הספר אל מכון מוכר לאבחון לקויות למידה, אך בנסיבות אחרות מומלץ לפנות אל מכון באמצעות גורם רפואי ולוודא כי זהו מכון שהינו מוכר דרך משרד החינוך. אחד האבחונים השכיחים והמוכרים מטעם משרד החינוך הוא האבחון הדידקטי, שבמסגרתו מנסה איש מקצוע אשר הוסמך לשם כך לאתר ולסווג את לקויות הלמידה אצל הילד, במידה והן אכן קיימות.

תהליך האבחון הדידקטי

הדידקטי בודק יכולות קוגניטיביות כמו עיבוד מידע, חשיבה, הבנת הנקרא, כתיבה, כישורי קריאה, מתמטיקה ותחומים נוספים. האבחון מסייע באיתור הגורמים לכשלים לימודיים, ולהעניק לתלמיד את האפשרות למצות יכולות לימודיות באמצעות בניית תוכנית לימודית המותאמת לצרכיו. האבחון הדידקטי בוחן את מיומנויות היסוד שבכללן שטף, קצב ודיוק במיומנויות הקריאה, פענוח משמעותן שלהמילים בהקשר של המשפט וללא הקשר, הפקת משמעות מן הכתוב, כתב יד, כתיב, קצב כתיבה ויכולת ההבעה, תפקודים והבנה מתמטית וכדומה. בנוסף נבחנים התפקודים הקוגניטיביים אשר עומדים בבסיס הלמידה כמו תפיסה שמיעתית, חזותית ומרחבית, תפקודי זיכרון בהיבטיהם השונים, תפקודי שפה כתובה ודבורה, סגנון העבודה ותפקודים נוספים.

דרכי הטיפול בתלמידים לקויי למידה

הפתרונות הנפוצים ביותר המוצעיםבמסגרת מערכת החינוך להתמודדות עם הקשיים שנחשפו באבחון הם ההוראה מתקנת והתאמות במבחנים. הוראה מתקנת נועדה לצמצם פערים לימודים ולהקנות לילד בו זמן גם כלים אסטרטגים שיסייעו לו להתגבר על הקשיים, ולהתמודד עם לקותו באופן יעיל יותר, עד למימוש מרבי של הפוטנציאל הטמון בו. כמו כן עשוי המאבחן הדידקטי להמליץ על התאמות במבחנים אשר נעות בין רמה 1 לרמה 2. ההתאמות השכיחות הן הגדלת שאלון הבחינה, תוספת זמן בבחינות, הקראת שאלון הבחינה, התעלמות משגיאות כתיב וכדומה.

מהו קשב?

קשב הוא משאב של המח אשר מאפשר לנו לשים לב לדברים שקורים בסביבה ובתוכנו, על מנת שנקלוט אותם וניתן להם מקום בחשיבה שלנו. בזכות משאבי הקשב שלנו אנחנו מסוגלים ללמוד, להבין ולזכור.

בעבר, הייתה קיימת סברה כי קשיים בתחום הקשב והריכוז באים לידי ביטוי אך ורק בקושי להתרכז ולשמר קשב לאורך זמן (יכולת הנקראת: "קשב מתמשך"). על כן, האבחונים הממוחשבים שהיו נהוגים בעבר בחנו יכולת זו בלבד. מחקרים עדכניים בתחום הקשב מראים כי בניגוד לכך, יכולת הקשב של האדם מתבססת על ארבעה תפקודים שונים:

  1. קשב מתמשך - היכולת לשמור על קשב לאורך זמן מבלי לרדת ברמת הביצוע. ילדים המתקשים בתחום זה עשויים להתחיל "לחלום" תוך כדי קריאת ספר, להרגיש חוסר שקט ורצון לזוז ולפטפט בזמן הקשבה בכיתה.
  2. קשב סלקטיבי - היכולת למקד את הקשב רק במטלה מסוימת, ולהתעלם מגירויים שמסביב שאינם קשורים למטלה בה אנו עוסקים כרגע. בעיה בתחום זה תתבטא בקושי להקשיב למורה בזמן שהילדים לידי מדברים על נושאים אחרים.
  3. פיצול קשב - היכולת להפנות תשומת לב ולקחת בחשבון יותר מנושא אחד בו זמנית. כאשר פיצול הקשב אינו טוב לא נוכל גם לראות טלביזיה וגם לענות על שאלות.
  4. התפקודים הניהוליים התפקודים הניהוליים אחראים ליכולות חשובות מאד כמו תכנון, ארגון, למידה מטעויות, הסתגלות למצבים משתנים ועוד. קושי בתפקודים הניהוליים יכול להפריע בלמידה ובפתרון של בעיות, בארגון ומילוי מטלות. (למשל, להתארגן בבוקר על מנת להגיע לביה"ס לבושים, בזמן ועם תיק מצויד).

צרו איתנו קשר

שאלה? השאירו פרטים ונשוב אליכם בהקדם