כמעט כולנו נחשפים לכמות עצומה של גירויים, חוויות, אנשים ותופעות על בסיס יומי, לעיתים אף מבלי לצאת מן הבית...
בכדי לעשות מעט סדר וליצוק הגיון בכל זה אנו מוצאים עצמנו בטוחים כי ישנם דפוסים קבועים, או שקיימת סיבה ברורה שדבר אחד התרחש לפני האחר.
קשה להאמין כי מה שהתרחש הינו רנדומלי ושמדובר בצירוף מקרים מתעתע בלבד.
נטייה זו מכונה אָפּוֹפֶנִיָה, לפיה אנו מוצאים חיבור ומשמעות בין אירועים ללא שום קשר ביניהם.
את המונח טבע הפסיכיאטר קלאוס קונרד לפני כ-60 שנים כשהתייחס למחשבות שווא (דלוזיות), אך כיום ברור לנו כי מדובר בתופעה נפוצה שעשויה לבוא לידי ביטוי בכל תחום אפשרי; החל מהמזל הטוב ששפר עלינו כאשר קמנו מהמיטה על רגל ימין או העובדה שנולד לאם בן זכר לאחר שהבחינה בדמות אדם בבצק של לחם, וכלה בתוצאה מוצלחת במשחק כדורגל שהתרחש מדינה זרה כשישבנו בקצה הספה או באמונה כי המחשבה על אירוע שלילי הובילה להתרחשותו.
אפופניה מבוססת על החשיבות ההישרדותית של האדם במציאת דפוסים בחייו, בעזרתן נמנע מסכנה, מתפתח וחוסך משאבים קוגניטיביים רבים.
על אף זאת, הקביעה כי קיים קשר מחייב ומשמעותי בין שני אירועים איננה מועילה בהכרח ועלולה להוביל לתפיסה מוטעית, לפרשנות יתר ולחרדה רבה עקב התרחשות אקראית בלבד.